זועבי נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות), מיום 8/1/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי ליקוייו של המערער אינם נכללים ברשימת הליקויים ("ההחלטה").

2.טענת הערעור העיקרית היא שמוגבלותו של המערער מתאימה לפריט הליקוי ו-א(3) לרשימת הליקויים. נטען, בין היתר, כי הוועדה שגתה בפירוט ממצאי הבדיקה האורטופדית, והחלטתה עומדת בסתירה לתיעוד הרפואי בעניינו, כגון סיכומי מחלה וצילומי רנטגן.

3.לטענת המשיב, הוועדה ערכה למערער בדיקה אורטופדית מקיפה ופירטה את ממצאיה בסעיף ג' לפרוטוקול, לגבי שתי הרגליים. לפי הטענה, הוועדה קבעה מסקנתה באופן מנומק ולא נפל בהחלטתה כל פגם משפטי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.אקדים ואומר, כי בדיון העלה המשיב טענת התיישנות לפיה הערעור הוגש לבית הדין בחלוף שמונה חודשים ממועד מתן ההחלטה. המערער טען כי החלטת המשיב מעולם לא הומצאה לו, ורק לאחר שבא כוח המערער פנה אל הוועדה, במכתבו מיום 6/6/12, הומצא לו פרוטוקול הוועדה ביום 20/7/12 (ראו הודעת המערער מיום 28/2/12). לאור טענת המערער כי ההחלטה מעולם לא הגיעה אליו, ומאחר שהמשיב לא הציג לבית הדין כל אסמכתא שההחלטה אכן הומצאה למערער בחודש ינואר 2012 – הרי שקיים טעם להארכת המועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. לפיכך, מצאתי שיש מקום לדון בערעור לגופו.

5.הוועדה התכנסה ביום 8/1/12, הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 4 לפרוטוקול. הוועדה ציינה כי המערער מתהלך ללא קביים, ללא תמיכה, ללא קושי וללא היסוס על שתי רגליו. הוועדה ערכה למערער בדיקה אורטופדית ופירטה את ממצאי תנועות המפרקים בשני הצדדים, ימין ושמאל. לדעת הוועדה, "קיימת זווית של 5 מעלות עודפות בואלגוס בברך שמאל. לאחר התיקון אין רגישות". לפיכך, הוועדה קבעה שמבחינה אורטופדית, המערער אינו מוגבל בניידות. כמו כן, נערכה למערער בדיקה נוירולוגית, שממצאיה פורטו בסעיף ד.3 לפרוטוקול. לדעת הוועדה, מבחינה נוירולוגית, המערער אינו מוגבל בניידות. הוועדה נתנה דעתה לטענות המערער באשר למצבו הנפשי, ההפרעות הקוגנטיביות וההתנהגותיות והפרעות הראייה, וקבעה שאלו אינן נכללות ברשימת הליקויים. לאור האמור קבעה הוועדה כי המערער אינו מוגבל בניידות.

6.טענות המערער מכוונות כנגד החלטת הוועדה מבחינה אורטופדית. לטענתו, הוועדה התבלבלה ברישום ממצאיה לגבי טווח התנועה של מפרק הברך, שכן נרשם 10 עד 15 מעלות לגבי ימין ו- 0 מעלות לגבי שמאל. נטען כי לא תיתכן הגבלת תנועה במפרק ברך ימין שהיא הרגל הבריאה. דין הטענה להידחות. הוועדה מחויבת לפרט את טווח התנועה בשני הצדדים, גם אם הפגיעה היא בצד אחד בלבד. בנוסף, החלטת הוועדה מלמדת שהוועדה נתנה דעתה לפגיעה ברגל שמאל. בתלונות המערער נרשם, בין היתר, "שבר בשליש תחתון של ירך שמאל וקיבוע סופרה קונדילרי עם פלטת ברגים". גם התייחסות הוועדה לצילומי הרנטגן מלמדת שהוועדה הייתה מודעת לפגיעה ברגל שמאל. לפיכך, הטענה שהוועדה טעתה ברישום ממצאי הבדיקה אין לה על מה שתסמוך, והיא נדחית.

7.אשר לטענה שליקוייו של המערער מצדיקים יישומו של פריט ליקוי ו-א(3) – פריט ליקוי זה דן בהגבלה בכושר תנועת הברך, מלווה כיפוף פחות מ- 135 מעלות ויישור פחות מ- 160 מעלות. בעניינו של המערער קבעה הוועדה כיפוף שמאל 125 מעלות ויישור 0 מעלות. לא ברור מהחלטת הוועדה האם מדובר ביישור מלא או בהגבלה ביישור ברך שמאל. לפיכך, יש מקום לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתבהיר פרט זה.

8.אשר על כן, עניינו של המערער יוחזר לוועדה העררים לניידות, בהרכב זהה, על מנת שתבהיר האם כוונתה ליישור מלא של מפרק ברך שמאל, ואם לא – תציין את טווח התנועה ותבהיר האם הוא מתאים ללשון פריט ליקוי ו-א(3) בהתאם להגדרתו.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

9.על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

10.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ג, (05 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: